בשנת 2008 זה קרה. במחזמר "על גגות תל-אביב" של להקת צופי תל-אביב, בו כל השירים היו קאברים [גרסאות כיסוי לשירים מוכרים]. בשנת 2009 יצרנו את המחזמר "ספר הג'ונגל – חברים לנצח" – ומאז המשכנו ליצור יחד. אני הייתי כותבת את המחזה ואת הסצינות. את רוב השירים כתבנו יחד. כל סשן עבודה היה מלא בהמון צחוק, יצירתיות, שובבות, ואהבה למילים המדויקות. לפעמים הרעיונות היו מגיעים עוד לפני שהתחלנו את העבודה באופן רשמי, ולכן הרבה התחלות של שירים נכתבו על גבי עיתון הבוקר [היה פעם דבר כזה], על הצד האחורי של קבלות מהסופרמרקט, או על פיסת דף טיוטה – עם מחיקות, חיצים, תיקונים וקשקושים. היינו מעתיקים ל"נקי", נותנים לשיר לשקוע קצת, ורק אז אם לא היו יותר תיקונים – הייתי מקלידה את השיר למחשב. 

​

קיבצתי כאן את מילות השירים בהפקות המשותפות שלנו שבוצעו על במות. יש עוד פרויקטים מופלאים שלא הועלו. אולי יום אחד גם הם יצאו לאור. בינתיים נשארו רק הגעגועים לאיש, לכישרון ולקסם.